אצבע הדק

אצבע הדק או בשמה המקצועי Trigger finger היא פתולוגיה המתייחסת להיצרות של רקמה הנקראת פולי בכף היד.

מהו התפקיד של הפולי?

בכל אצבע עוברים גידים המכופפים את האצבעות. לאורך כל אצבע ישנן 5 רקמות טבעתיות הנקראות פולי ומטרתן לשמור את הגידים סמוך לעצם ובכך לשמר את תפקודם. את הפולי מחלקים ל-5 ע"פ מיקומם - A1, A2, A3, A4,A5 כאשר A1 היא הפולי הקרובה ביותר לעצם המסרק ו- A5 היא הפולי הקרובה ביותר לקצות האצבעות. הגידים עוברים בתוך הפולי כמו בתעלה ובמצב תקין נעים בו בחופשיות.

אצבע הדק מתייחסת למצב דלקתי, עיבוי של הפולי או להיצרות של התעלות בהן עוברים הגידים. לרוב המעורבות היא של פולי A1 ולרוב באצבעות 3,4 אך הפתולוגיה יכולה להופיע בכל האצבעות. כתוצאה מההיצרות של התעלה, תנועתיות הגידים הופכת ללא חלקה ויש תחושה של תקיעות בעת כיפוף האצבעות. אצבע הדק מופיעה בעיקר בעשור השישי והשביעי בחיים, בנשים פי 6 מאשר בגברים.

סימפטומים אפשריים:

קליק בעת כיפוף האצבעות - עם או ללא כאבים
תחושה של אצבע שננעלת בכיפוף ונדרשת הפעלה פסיבית כדי ליישר אותה.
לאחר הנעילה, האצבע קופצת במהירה חזרה ליישור.
נוקשות ונפיחות באצבע, בעיקר בבקרים
הגבלה בטווחי כיפוף או יישור האצבעות
רגישות במישוש פולי A1 ולעיתים מישוש של נודל (מעין גבעה באזור הפולי)
עיבוי של הרקמות באזור בסיס האגודל וכאב שיכול להקרין לכף היד או לקצה האצבע

גורמי סיכון להתפתחות אצבע הדק:

טראומה לאזור האצבעות והפולי
עבודות/תחביבים בהם נדרשת תנועה חוזרנית של האצבעות (מטפסים, כתיבה ממושכת)
סוכרת
מחלות המערבות את כף היד: דלקת מפרקים שגרונית Rhematoid arthritis, תסמונת התעלה הקרפלית, De'quervein ועוד
מחלות של הכליות

אבחון יכול להתבצע על ידי פיזיותרפיסט או אורטופד וזאת על ידי תשאול ובדיקה קלינית, ניתן לאשר את האבחנה על ידי בדיקת Ultra-sound שבוחנת את עובי הפולי באצבע הסימפטומטית לעומת אצבעות שאינן סימפטומטיות. בבדיקת הערכה הפיזיותרפיסט יקשיב לתלונות המטופל ותתבצע בדיקה של הסתכלות על אצבעות לבחון האם קיימות נפיחות, אדמומיות. במישוש יורגש האם האצבע חמה, האם קיימת נוקשות של המפרקים הסמוכים או עיבוי של הרקמות הרכות, תתבצע בדיקה של טווחי תנועת האצבעות ושורש כף היד, בדיקה של כוח השרירים המכופפים ומיישרים את האצבעות וכוח הסגירה של כף היד (Grip) שמאוד חשוב לתפקוד התקין של היד.

טיפול באצבע הדק בפיזיותרפיה:

1. הסבר- הסבר למטופל שיש להפחית כמה שניתן את הפעולות שמחמירות את הסימפטומים ולתת אפשרות למודיפיקציות בפעולות ההכרחיות ליומיום.

2. חבישה/סדים - חבישה על ידי טייפינג תאפשר מנוחה לגידים והפחתת עומס. ניתן לגשת גם למרפאים בעיסוק לצורך התאמת סד מנוחה לגידים.

3. טיפול מנואלי - הכולל עיסוי לרקמות הרכות, מתיחות של הגידים, מוביליזציות למפרקי האצבעות ושורש כף יד על מנת לשפר טווחי תנועה, להפחית כאבים, להפחית נפיחות.

4. תרמותרפיה - שימוש באמצעי חימום כדון פראפין, מים חמים שמגבירים את הגמישות של הרקמות הרכות

5. אלקטרותרפיה - מכשור כגון אולטרא-סאונד טיפולי, גלי הלם. נמצא כי מספר טיפולים בגלי הלם הפחיתו את הכאב ושיפרו את התפקוד של האצבעות וכף היד.

6. תרגילים - תרגילי מתיחות והפעלה של הגידים בהתאם להדרכה של הפיזיותרפיסט, תרגילי חיזוק ע"פ הצורך.