המערכת הוסטיבולרית ממוקמת באוזן הפנימית ומטרתה לספק מידע לגבי מיקום הראש והגוף במרחב. במערכת הוסטיבולרית 3 תעלות חצי מעגליות ושני גופיפים הנקראים אוטוליטים. כל אחד מהמבנים מלא בנוזל ובו תאי שערה. כאשר מתבצעת תנועת ראש, הנוזל מתחיל לנוע ומניע את תאי השערה. הפעולה הזו מעבירה סיגנל למוח על כך שהתבצעה תנועת ראש. 

המוח מקבל מידע תחושתי גם ממערכת הראיה והמערכת הסומטו-סנסורית ומבצע בינהן סנכרון לגבי מצב שיווי המשקל של הגוף, לאחר שעיבד את המידע משלושת המערכות, ישלח פקודה מוטורית (תגובת גו/גפיים) כדי להתמודד עם השינוי בשיווי המשקל.  

​

כאשר יש ליקוי של המערכת הוסטיבולרית, אין התאמה בין המידע שמעבירה המערכת הוסטיבולרית לבין המידע שמעבירות מערכות הראייה והמערכת הסומטו-סנסורית למוח. חוסר הסנכרון "מבלבל" את המוח והאדם עלול לחוות סימפטומים וסטיבולריים כגון: סחרחורות |(ורטיגו), שיווי משקל לקוי, בחילות/הקאות, תחשות ערפול, תחושה שהעולם קופץ מעלה ומטה (oscillopsia), הפרעה במיקוד ראיה ועוד. 

​

את ההפרעות במערכת הוסטיבולריות ניתן לחלק באופן גס ל-4 קבוצות:

1) מצב בו המערכת פועלת ביתר בצד אחד-  Benign paroxymal postitional vertigo או בשמו המוכר BPPV. באוטוליטים שהזכרתי מעלה נמצאים קריסטלים שגם להם תפקיד חשוב במערכת הוסטיבולרית. הבעיה מתחילה כאשר הקריסטלים יוצאים ממקומם ונכנסים לתעלות החצי מעגליות. כתוצאה מכך האדם יחווה סחרחורת סיבובית שמגורה בשינויי תנוחה כגון מעבר לשכיבה, קימה מהמיטה, סיבובים במיטה, הסתכלות מעלה. ההתקפה יכולים להיות מלווים בבחילות או הקאות ותיתכן תחושה של חוסר יציבות. בפיזיותרפיה וסטיבולרית בעזרת בדיקות מיוחדות ניתן לאבחן איזו מהתעלות מעורבת ולטפל בעזרת מנובר מתאים (שינוי בתנוחות הגוף והראש לצורך החזרת הקריסטלים למקומם). לרוב לאחר טיפול תהיה תחושה של שיוט שיכולה להימשך מס' ימים אך ברוב המקרים הטיפול מאוד מהיר ויעיל וכבר לאחר טיפול אחד יהיה שיפור מלא/משמעותי. 

2) מצב בו המערכת פועלת בחסר בצד אחד - Unilateral vestibular loss/hypofunction (מחלות לדוגמה: וסטיבולר נויריטיס, מחלת מנייר, מיגרנה וסטיבולרית). התלונות לרוב יהיו סחרחורת, תחושה של כובד בראש, קושי במיקוד ראיה, טשטוש ראייה, חוסר יציבות וחשש מתנועה. במצבים כאלה נראה ירידה ברפלקס ה- VOR - Vestibulo-ocular reflex. מטרת הרפלקס לבצע תנועת עיניים הפוכה בכיוונה לתנועת הראש, כלומר שגם כשאנו מניעים את הראש נמשיך למקד מבט לאותה הנקודה. במצבים כאלה תרגילים לחיזוק ה-VOR יכול לסייע בהפחתת הסימפטומים בהדרגה. במצבים בהם ה-VOR מאוד פגוע נטפל בעזרת תרגילי סבטיטוציה (החלפה) -  ננסה לפצות על החסר הוסטיבולרי בעזרת תרגילים שמחזקים מערכות אחרות, כלומר נחזק את המערכת סומטו-סנוסורית או את מערכת הראייה. במקרים מסויימים נשתמש בתרגילי הביטואציה - חשיפה הדרגתית לגירוי שמעורר את הסימפטומים כדי ליצור הרגלה של המערכות לגירוי. 

3) מצב בו המערכת פועלת בחסר בשני הצדדים - Billateral vestibular loss  - לא שכיח, מצב שיכול להופיע עם או ללא תחושת סחרחורות או הפרעה בשמיעה. לרוב ייגרם ממצבים כמו אנטיביוטיקות וסטיבולוטוקסיות (בעיקר גנטמיצין), מחלת מנייר, מנינגיטיס. 

4) מצב בו המערכת פועלת בחסר בעקבות סיבות מרכזיות - ליקוי באזורים הוסטיבולריים במוח, כמו במקרים של אירועים מוחיים, מחלות נוירולוגיות כגון טרשת נפוצה ועוד. 

​​